איך להתנהל נכון עם כסף ביומיום 

בהתנהלותנו עם כסף אנחנו עושים לא מעט טעויות, בהרבה מקרים מחוסר ידיעה ומחוסר הבנה של הטבע.

דבר ראשון שאנו צריכים להבין הוא שמה שיש לנו זה מה שמתאים לנו כרגע. אם אנו סובלים ממחסור סימן שאנחנו לא לקחנו עדיין את מה שהטבע העניק לנו ויכולות להיות לכך מספר סיבות למשל חוסר בטחון ביכולותינו, אמונה פנימית שאדם צריך להסתפק במועט, התייחסות לא נכונה לכסף, ועוד. לפיכך עלינו לנסות להסתדר עם מה שיש ולעשות סדרי עדיפויות ובמקביל לחפש דרכים להגדיל את ההכנסה מצב שפתרונו לעיתים הוא בלימודים או התקדמות בעבודה ולעיתים הוא גם חברתי. בעיקרון אדם צריך לחסוך מהכנסתו לפחות 10% אך בודאי שלא מדובר בכאלה שבקושי מתקיימים קיום בסיסי. הפרט והחברה צריכים להגיע למצב של קיום הוגן לכל אדם. ואם יש לנו הרבה מעבר לצרכים האמיתיים שלנו שזו לא בעיה מוכרת במיוחד, סימן שאנחנו עובדים בשביל אחרים או שאנחנו לוקחים מה ששייך לאחרים או שאנחנו פשוט מבזבזים משאבים של זמן וכסף כדי להרשים אחרים. ואם אין לנו כרגע כסף למשהו סימן שזה לא צריך להיות שלנו כרגע.

לכסף צריך להתייחס בכבוד. לא לנהוג בפזרנות ולא לנהוג בקמצנות. כסף כמו הגוף שלנו וכמו אוכל קשור לקיום הגשמי של האדם וניתן לו על מנת שייהנה מכך, זהו חלק חשוב מחייו של האדם ויש להתייחס לכך בכבוד. לא צריך גם לפחד להוציא כסף למה שצריך או להיות הוגן וישר, לא מזה יחסר כסף אלא להיפך וכשנרמה אחרים בטווח הקצר ייראה כאילו יש לנו יותר אבל אחר כך נפסיד את זה.

בין אם יש לנו כסף או אין לנו כסף לעיתים אנחנו עושים טעויות בהתנהלות עם הכסף.
טעות אחת היא להוציא כסף על מה שלא נחוץ לנו באמת. לפעמים אנחנו קונים מוצרים לבית כי התפתינו מאיזו חוברת או שאנחנו קונים מוצר שיש לו פונקציות שאנחנו בכלל לא משתמשים בהם רק כי יש למישהו אחר או כדי לעשות רושם, או רוכשים דברים כדי שאחרים יראו שיש לנו ויגידו לנו כמה שזה יפה וכדו'. זה לא מה שאנחנו צריכים והטבע נותן לנו למה שאנחנו צריכים בשביל עצמנו לא בשביל לעשות רושם על אחרים. ומה שאנחנו צריכים באמת זה מה שאנחנו מרגישים שחסר לנו ביום יום. אם אנחנו אומרים לעצמנו ביום יום אני צריך לקנות מיקסר או מגבות חדשות או מברג כי אנו מרגישים שזה חסר ביום יום אז את זה אנחנו צריכים. אם אנחנו רואים בחוברת משהו יפה אבל לא חשבנו על זה קודם זה לא משהו שאנחנו צריכים, אלא אם כן ראינו מוצר מיוחד שממש יכול להקל על חיינו או איזה פטנט מאד שימושי.

כמו כן עלינו לרכוש דברים שאנחנו צריכים עכשיו. אז נכון שאם יש מבצע החודש למשהו שתכננו לקנות בחודש הבא כדאי לרכוש את זה אבל לא להתפתות לקנות כמויות של דברים שאנחנו לא צריכים עכשיו כי זה במבצע. הטבע נותן לנו מה שאנחנו צריכים עכשיו ומחר יהיה לנו למה שאנחנו צריכים למחר. לפעמים אנחנו קונים בכמויות כדי להיפטר מהצורך בקניות חוזרות וגם זו גישה לא נכונה. קניה היא דבר מהנה כשהוא במידה ולא צריך לקנות 6 חולצות כדי להיפטר מזה, אפשר לקנות שתיים כל חודש. אחרת אם פתאום בא לנו להסתובב לקניות נקנה דברים שלא צריך.ואם אתה לא יכול לקנות משהו זה סימן שהוא לא צריך להיות אצלך אלא אצל מישהו אחר.

כמו כן אין דבר כזה שחייבים לקנות. למשל לא חייבים כל חג לקנות הרבה דברים חדשים לבית או דברים גדולים דווקא או בגדים חדשים לכל המשפחה. זה נחמד להתחדש בחגים במשהו יפה לבית אך אפשר גם לרכוש מספר דברים קטנים ונחמדים ולרכוש פריט של בגד או נעל למי שחסר, לא חייבים להתחדש מכף רגל ועד ראש. באותו אופן לא חייבים לרכוש בגדים חדשים לכולם לכל אירוע משפחתי חשוב. אם צריך אפשר לרכוש חולצה או מכנס ולשלב עם מה שיש. סה"כ אף אחד לא זוכר יום אחר כך מה לבשתם ואתם נשארים עם חור גדול בתקציב.

גם במזון ניתן לחסוך. לא חייבים להכין כמויות של אוכל ומינים וסוגים לאורחים שבאים רק כדי שיספרו אח"כ כמה אוכל היה ולזרוק חצי מזה. אף אחד מאלה שאתם מתאמצים כל כך להרשים לא ישלם לכם את חשבון החשמל כשיחסר לכם תחשבו על זה.

גם השתעבדות ליופי היא טעות. תמיד יהיו דברים יותר ויותר יפים וחדשים זהו מצב אינסופי והמרוץ אחרי זה גוזל מאיתנו לא רק הרבה כסף אלא גם הרבה זמן שיכולנו להפנות לעיסוקים אחרים. אנחנו צריכים להחליט אם זה חשוב לנו באמת שנקנה ספה יותר יפה למרות ששלנו עוד בסדר או האם זה באמת חשוב לנו לקנות מיקרוגל חדש ויפה למרות ששלנו עוד משרת אותנו נאמנה וכדו'. אין לזה סוף ומלבד כסף כאמור אנחנו גם מבזבזים על זה הרבה זמן. ושוב אני לא אומרת לא להתחדש בכלל אבל השיקול צריך להיות ענייני. אם יש לכם משהו שהוא כבר לא מודרני וישן זה טבעי להחליף אבל זה משהו אחר אם רכשתם משהו יפה לא מזמן שעדיין משרת אתכם נאמנה ועכשיו שראיתם משהו יותר יפה אתם רוצים להחליף. בנוסף לא צריך לקנות משהו יפה שרואים כי אולי לא יהיה בפעם הבאה שנרצה. תמיד יהיה משהו יפה אחר כשנצטרך ואם אנחנו לא צריכים או אין לנו סימן שזה צריך להיות של מישהו אחר.

גם לתת צריך לדעת. עזרה ונתינה היא רק אם יש ומרגישים שיש ולמי שרוצים ובעיקרון לא יותר מעשירית מההכנסה נטו לחודש (מעשר) על מנת לא להגיע למצב של מחסור. אתם לא אחראים על חיים של אחרים וצרכיכם קודמים לצרכים של אחרים. בכל מקרה על פי התורה יש לתת לעני שהוא אדם עם קשיי קיום בסיסיים כדי צרכו בלבד, כלומר לקיום הבסיסי ומוטב לעזור לו בשיפור תנאיו ע"י מתן עבודה או עזרה בכיוון זה. אם אנחנו מרגישים שאיננו יכולים או רוצים סימן שלא אנחנו צריכים לעשות את זה. מצד שני אם יכולים ורוצים לעזור לא צריך גם לפחד לעזור שמא לא יהיה. מתן עזרה וצדקה מרחיבים את ליבנו ולא זו תהיה הסיבה שיחסר לנו אם אנחנו נותנים באמת מתוך בחירה חופשית ורצון אמיתי כשיש. נוסיף ונאמר רק שגם זמן הוא לפעמים כסף וגם את זה צריך לתת כעזרה במידה.

בנקודה זו נציין ונאמר רק שעוני הוא גם תחושה. יכול להיות אדם שחי ברווחה יחסית אבל יש לו שאיפות ורצונות אמיתיים רבים והוא ירגיש עני יותר ממי שיש לו פחות אבל צריך רק מעט יותר כדי לא לחוש מחסור, למשל אדם שחי בארצות הברית ורוצה בית ומכונית וכסף לחופשה שנתית עני יותר מאותו אדם בהודו שכל רצונו הוא בקורת גג צנועה ובקיום בסיסי. לפיכך קנה המידה של נתינה הוא לא רק כמה יש בפועל אלא האם אתה מרגיש שאתה יכול לתת.

ולסיום נדגיש כי כסף הוא צורך טבעי והוא לא כוח או מעמד, אנחנו צריכים לשלוט בו ולא הוא בנו, כסף הוא אמצעי חשוב וטבעי ואנחנו אמורים ליהנות ממנו. לא לזלזל בו ולא לפחד ממנו, לנהוג בו בכבוד ולהשתדל שזה יהיה לצרכים האמיתיים שלנו.